ז'ורז' דלרו

ז'ורז' דלרו
**Georges Delerue**
לידה	12 במרץ 1925; רובה, צרפת
פטירה	20 במרץ 1992 (בגיל 67); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	פורסט לאון ממוריאל פארק
מוקד פעילות	פריז
תקופת הפעילות	מ-1947
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	Black & Blue Records
פרסים והוקרה	פרס רומא (1949); פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (1979); מפקד מסדר האמנויות והספרות ;
	www.georges-delerue.com
	פרופיל ב-IMDb

ז'ורז' דלרו (בצרפתית: Georges Delerue; ‏ 12 במרץ 1925 - 20 במרץ 1992) היה מלחין קולנוע צרפתי. חיבר מוזיקה ללמעלה מ-300 סרטים מז'יל וג'ים ועד פלאטון. זכה בפרס אוסקר עבור "A Little Romance" ‏(1980) ובמועמדויות עבור "אן של אלף הימים" (1969), עליו היה מועמד גם לפרס גלובוס הזהב, "יום הדולפין" (1973), גם עליו היה מועמד לגלובוס הזהב, "ג'וליה" (1977) ו-"סיפורה של אגנס" (1985) וכן ארבעה פרסי סזאר (שלושה מהם רצופים, האחרון עבור המטרו האחרון, 1981) ושני פרסי באפט"א. בנוסף למוזיקה לקולנוע כתב גם את המוזיקה לתשעה בלטים, שתי אופרות וכן מוזיקה תזמורתית ומוזיקה לתוכניות רדיו וטלוויזיה. העיתון "לה פיגארו" כינה אותו "מוצארט של הקולנוע"^[1].

תולדות חייו

נולד ברוּבֶּה (Roubaix) שעל גבול בלגיה למשפחה מוזיקלית. בגיל 14 ניגן קלרינט בלהקה מקומית וזכה להשכלה קלאסית בקונסרבטוריון המקומי. לאחר מכן עבר לפסנתר ולאחר שלקה בעקמת עבר לקריירה של מלחין.

ב-1945 עבר לפריז והחל ללמוד בקונסרבטואר של פריז. על מנת להתפרנס עבד כנגן ג'אז בבארים. מ-1947 הלחין עבור הקומדי פראנסז ותיאטראות נוספים, המוזיקה שלו זכתה בפרסים והוא היה לחברם של פייר בולז, מוריס ז'אר ובוריס ויאן. בשנות החמישים עבר להלחנה לסרטים קצרים ולאופרה-קומיק כתב מוזיקה לבלט, למחזות של בוריס ויאן ולתוכניות טלוויזיה. ב-1955 חיבר קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת ואופרה לפי שלגייה. ב-1959 חיבר את המוזיקה לסרט הראשון באורך מלא, Le bel âge.